קניין רוחני של חברה

קניין רוחני, Intellectual Property או בקיצור IP, הוא מונח כללי המגיע מתחום המשפט, הקשור למשאבים שאינם מוחשיים. הכוונה היא למשל ליצירה מוזיקלית, המצאות כאלו ואחרות, עיצובים גרפיים, מילים או סמלים שמזהים מוצר מסחרי, צילומים ועוד. מדובר במושג רחב מאוד המאגד זכויות שונות במהותן כמו זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ופטנטים כמובן. למעשה תחת הגדרת המטרייה של קניין רוחני ניתן למצוא ענפים ממוקדים שעל פניו אין שום קשר ביניהם כמו זני צמחים ותרופות, ספרים וזכויות שידור.

מה היא המהות של הקניין הרוחני?

דיני הקניין המוכרים עוסקים בסוגים שונים של קניינים ממשיים ומוחשיים והכוונה היא למשל לדירה, מכונית, חלקת מקרקעין וכיו"ב. לעומת זאת בדיני הקניין הרוחני, מושא הבעלות שבו עוסקים הוא משאבים שאינם מוחשיים. ההבדל המרכזי בין הגנה על דיני הקניין הרוחני לבין הגנה על דיני הקניין המוחשי, נעוץ בגדול במהות של המשאב הרוחני, כשבראש ובראשונה יש להתייחס לזה שהמשאבים שבהם עוסקים בתחום הקניין הרוחני, הם משאבים שנוצרו על ידי האדם. זאת בדומה למשל למכונית אך בשונה ממקרקעין.

כמו כן במשאבים רוחניים, אין כל מגבלה פיזית כזאת או אחרת על שימוש בו זמני שלהם. אם כבר הזכרנו את המכונית, הרי שמן הסתם במכונית מסוימת יכול לנהוג רק אדם אחד וזאת לעומת יצירה מוזיקלית שמיליוני אנשים יכולים להאזין לה או לנגן אותה בו זמנית. כפי שניתן להבין, השימוש במשאב על ידי אדם אחד, לא מפריע לאנשים האחרים וישנם מקרים שבהם הוא אפילו מועיל לאחרים כמו בדוגמה של שירה בציבור לצורך העניין.

מעבר לכל זה, משאבים רוחניים קשה מאוד לגדר וזאת בניגוד למשל למקרקעין. אי לכך, קשה מאוד למנוע ממי שלא מסכים להישמע להוראות הממציא או היוצר, לעשות שימוש ביצירה או בהמצאה. במילים פשוטות, אם לדוגמה חיברנו שיר ופרסמנו אותו ברשת חברתית, אנחנו יכולים באופן עקרוני לבקש מאנשים אחרים שלא ישירו אותו או ינגנו אותו, אבל אין לנו את היכולת למנוע מהם פיזית להעתיק את היצירה. לצורך כך נדרשת כבר התערבות משפטית. במובן מסוים אם כך, תפקיד ההתערבות המשפטית הוא למעשה להקים מעין גדר משפטית שבאה למלא את מקומה של הגדר הפיזית.

נכסי הקניין הרוחני

המחוקק יצר שורה ארוכה של נכסים רוחניים בדין הישראלי. הנכסים השונים נבדלים אלו מאלה במטרה שלהם, בתנאים הדרושים לכך שהדין יכיר בהם, בדרכי הטיפול הרלוונטיות אליהם, בתקופת ההגנה המרבית עליהם ועוד. מבחינה טכנית אפשר להבחין בין זכויות שאינן רשומות לבין זכויות רשומות. בזכויות הלא רשומות אפשר למנות את הבאים: כינוי מקור, סימן מסחר, מדגם רשום, זכויות מטפחים ופטנט. בזכויות הלא רשומות כלולים מוניטין, זכויות מבצעים, זכויות יוצרים, ציון גאוגרפי וסוד מסחרי.

יש לציין כי קניין רוחני של חברה יכול להיות זהה באופן תיאורטי לקניין רוחני של אדם פרטי המנהל עסק עצמאי קטן. זאת כיוון שגם אדם פרטי וגם חברת ענק יכולים לרשום פטנט על המצאה חדשה לדוגמה. יחד עם זאת, פחות סביר שאדם פרטי ירשום על תרופה חדשה לצורך העניין.

חשיבות ההגנה על קניין רוחני

תרופות חדשות הן דוגמה מושלמת לחשיבות ההגנה על קניין רוחני של חברה. למעשה לפי המומחים בתחום, יותר ממחצית התרופות שאנו עושים בהן שימוש בימינו, לא היו באות לעולם אם לא הייתה עומדת לחברות התרופות האפשרות להגן על הקניין הרוחני שלהן. רק כדי לסבר את האוזן, נציין כי תהליך הפיתוח של תרופה חדשנית נמשך בין עשור לעשור וחצי בממוצע. במהלך הזמן הזה יש להשקיע כמיליארד וחצי דולרים ובסופו של דבר פחות משליש מתרופות המרשם שזוכות לקבל אישור ולצאת לשוק, אכן מחזירות את ההשקעה הגדולה.

עלות ההשקעה בפיתוח של תרופות גדלה באופן עקבי ורק בעשור האחרון ההשקעה גדלה פי שניים. זאת בין היתר על רקע החמרת הדרישות הנוגעות לבטיחות ויעילות מצד הרגולטורים בארצות הברית ובאירופה וכן בעקבות המעבר לפיתוח של תרופות מתקדמות בדגש על תרופות ביולוגיות, תרופות מוכוונות מטרה וכיו"ב.

כעת נסו לדמיין מציאות שבה לאחר כל התהליך הממושך והיקר הזה, התרופה החדשה שבאה לעולם במאמץ רב, תהיה נחלת הכלל. הכוונה היא לכך שכל חברת תרופות תוכל לעשות שימוש בפורמולה שפותחה במעבדות של החברה הביאה לעולם את התרופה ולשווק אותה. במציאות שכזאת, אף יזם לא היה מעלה בדעתו להקים חברת תרופות מלכתחילה וכפי שציינו, חלק ניכר מהתרופות המודרניות לא היו באות לעולם.

למה לפתח כשאפשר להעתיק?

אמנם הדוגמה של תעשיית התרופות היא דוגמה ספציפית מאוד, אך חשיבות ההגנה על קניין רוחני של חברה רלוונטית למגוון עצום של תעשיות, החל מתעשיית המוזיקה, דרך תעשיית הזרעים וכלה בתעשיית הטלפונים הסלולריים לצורך העניין. הסיבה להעתקות ולגניבות של קניין רוחני פשוטה מאין כמוה ואף הגיונית במובן מסוים. התהליך של פיתוח מוצרים חדשים הוא תהליך יקר וממושך. לעומת זאת העתקה היא תהליך פשוט, זול ומהיר יחסית. אם כך, במקום להאשים לאחר מעשה את אלו המעוניינים לעשות שימוש בקניין הרוחני שלנו, טוב נעשה אם נשקיע את מרב המאמצים בהגנה עליו מבעוד מועד.

קניין רוחני בחברת הזנק

אחד האספקטים החשובים ביותר בחברות סטארט אפ, הוא ההגנה על הקניין הרוחני. מטבע הדברים הצורך משתנה מפרויקט לפרויקט ותלוי מאוד באופי הפעילות. בכל אחד מהענפים הקיימים ויהיו אלה חברות תוכנה, אינטרנט או מכשור רפואי, ישנן פרקטיקות שונות וצרכים שונים. הכלי הנפוץ ביותר הוא כמובן רישום של פטנט (קבוע או זמני), אך כפי שציינו, ישנן שיטות נוספות המאפשרות לכם להגן על הקניין הרוחני שלכם, שמומלץ להכיר.

למעשה תחום הקניין הרוחני וההגנה עליו נכנס לתמונה במקרים רבים בשלב מוקדם מאוד ואף בשלב מסמך העקרונות והסכם ההשקעה, שבו יש לפרט את סכום ההשקעה, את התנאים לסגירת העסקה ומובן שחשוב להתייחס גם לכל מה שקשור לזכויות הקניין הרוחני של החברה. לצורך כך יש להיעזר במשרד רואי חשבון המספק שירותי ייעוץ מקצועיים בתחום הקניין הרוחני.

במשרד רואי החשבון דה-סבן, ישמחו לספק לכם פרטים נוספים בנושא וללוות אתכם בתהליך הכולל והמורכב שיש לעבור בשלבי הקמת החברה ופתיחת תיק עוסק מורשה כדי להגן על הקניין הרוחני של החברה. רואה חשבון שמואל דה-סבן, העומד בראש המשרד, הוא חבר לשכת רואי חשבון ומעדכן בחידושים החשובים בתחום באופן שוטף. צרו קשר עם אנשי המקצוע של המשרד עוד היום בטלפון מספר 03-9191921.