עמותות

עמותות

עמותה היא צורת התאגדות נוספת המוגדרת בחוק, צורת התאגדות המאפשרת לאנשים פרטיים או תאגידים להתאגד יחד למטרה משותפת, בדרך כלל למטרות ציבורית וללא כוונות רווח. התאגדות עמותה מתבצעת באמצעות רישום העמותה בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות. ניהול העמותות בישראל נמצא בתחום האחריות של משרד המשפטים, והוא מתבצע על פי חוק העמותות המפרט את כל ההיבטים הנדרשים בהקמה, ניהול ופירוק עמותה. בישראל רשומות מעל 33 אלף עמותות, אך רק 15 אלף מתוכן פעילות.

איסור על יצירת רווח אישי מפעילות העמותה

על פי החוק, עמותה אינה יכולה לשמש כצורת התאגדות לצורך יצירת רווח. העמותה עצמה יכולה בהחלט להרוויח, אך רווחיה צריכים להישאר בתוכה ולשרת את המטרה שלשמה הוקמה. בכל מקרה, חל איסור מוחלט על חלוקת רווחים לחברי העמותה. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם חברי העמותה עוקפים איסור זה באמצעות קביעת רמות שכר גבוהות למנהלי וחברי העמותה, וכיום נחשב תחום זה לפרוץ יחסית. כמו כן, החוק מחייב את העמותה לפעול במסגרת המטרות המוצהרות שלה כפי שהוגדרו בזמן רישומה. לבסוף, חברי העמותה נהנים מחברות אישית בה, והם אינם יכולים להעביר את חברותם לגורם שלישי.

עמותות

שני השלבים המרכזיים בהקמת עמותה – מתן תצהיר וגיבוש תקנון

רישום עמותה הוא תהליך פשוט למדי, המתחיל באמצעות גיבוש תצהיר חתום בפני עורך דין בו מצהירים המייסדים על כוונותיהם להקים את העמותה. לאחר שמגובש התצהיר, יש לגבש תקנון עמותה ובו מפורטות דרך הפעולה וההתנהלות של העמותה והמטרות שלשמן הוקמה. מטרות אלה הן מרכיב חשוב ומרכזי בתהליך הייסוד, שכן עליהן לקבל את אישור רשם העמותות כנדרש. כל שינוי שיתבצע במטרות אלה בהמשך הדרך, דורש כינוס של אסיפת חברי העמותה, ולאחר מכן גם אישור של רשם העמותות ושל בית משפט סביב השינויים שנערכות במטרות העמותה.

תהליך אישור עמותה על ידי רשם העמותות

לאחר גיבוש התצהיר והתקנון, יש לגשת למשרד המשפטים ולמלא טפסים ייעודיים, וכן לשלם אגרת רישום כמוגדר בחוק. לאחר שהוגשו הטפסים והמסמכים כולם, מתכנסת היחידה הרלוונטית במשרד המשפטים לצורך דיון באישור או אי אישור בקשת ההקמה. תהליך אישור הבקשה נמשך כ-3 חודשים שלאחריהם ידעו המייסדים האם בקשתם להקמת עמותה אושרה, אם לאו. במידה ובקשת העמותה אושרה, על המייסדים לבצע מספר מהלכים על מנת להתחיל את פעילותה של העמותה, ובראש ובראשונה הקמת שלושה גופים, המחוייבים לפעול בכל עמותה על פי החוק:

 אסיפה כללית

האסיפה הכללית היא למעשה מסגרת בה נפגשים חברי העמותה על מנת לקבל החלטות על פעילות העמותה ועל אופייה. בסמכותה של האסיפה הכללית לבצע שינויים בתקנון העמותה, לקבל החלטות על שינוי מטרות העמותה או שינוי שמה, לבחור חברים בוועדות ובמסגרות השונות של העמותה, למנות נותני שירות כמו רואה חשבון או עורך דין, לגרוע חברים מן העמותה או להחליט על פירוקה. על פי החוק, על האסיפה הכללית להתכנס לפחות פעם אחת בשנה, ובכל כינוס לכל חבר בעמותה ישנו קול אחד.

ועד מנהל

הועד המנהל הוא למעשה הגוף אשר מנהל את פעילות העמותה ממעוף הציפור. ניתן להמשיל אותו לדירקטוריון בחברה, ובאחריותו ליישם את החלטות האסיפה הכללית, לגבש מדיניות ואסטרטגיה, והכל בכפוף להחלטות האסיפה הכללית. חברי הועד המנהל אינם מקבלים שכר, ופעילותם בעמותה מוגדרת כהתנדבות.

ועדת ביקורת

בכל עמותה חייב להיות גוף פנימי שמבקר את פעילותה, ולגוף הזה קוראים ועדת ביקורת. הוועדה יכולה להתבסס על שני חברי עמותה או יותר ותפקידה לבצע בקרה רציפה אחרי פעילות העמותה. בכלל זה על הוועדה לבחון את יישום החלטות האסיפה הכללית, עמידת העמותה במטרותיה ובהוראות החוק וזיהוי של ליקויים בהתנהלותה. חוק העמותות מאפשר לעמותה למנות רואה חשבון חיצוני במקום וועדת ביקורת, אם כי רואה חשבון זה לא יכול להיות רואה החשבון שמנהל את כספי העמותה.

עמותות: הגשת דו"ח שנתי הפתוח לעיון הציבור

בכל שנה, חייבת העמותה להגיש דו"ח שנתי המפרט את פעילות העמותה בשנה החולפת. בדו"ח זה יש לכלול את התנועות הכספיות בעמותה, הכנסות והוצאות, פרוטוקולים של ישיבות ודיונים, החלטות שנתקבלו וכדומה. הדו"ח השנתי של העמותה יהיה פתוח לקריאת הציבור, שיוכל לבחון את פעילותה באופן חופשי.


השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם:



עצמאיים
חברות
שותפויות
עמותות